סקירה על היקשרות חרדה

טיפול רגשי למבוגרים מבוסס התקשרות, יושב על ההנחה הבסיסית שדפוסי ההתקשרות שלנו כאנשים בוגרים, והיכולת שלנו לפתח ולהיות במערכות יחסים וזוגיות, מושפעת מהקשרים הראשוניים שלנו בילדות, בעיקר עם ההורים.

על פי גישת ההתקשרות ישנם 3 דפוסי התקשרות עיקריים:

• נטייה לביטחון בקשר

• נטייה להימנעות בקשר

• נטייה לחרד בקשר

7 סימנים עיקריים המאפיינים את מי שמבין 3 סגנונות ההיקשרות, נוטה לחרדה:

1. הנוטה לחרדה היא בעצם "מכורה לאינטימיות", אם את מתקשה לנהל שיחות חולין ורוצה "לצלול לעומק" מהר מאוד, הרבה לפני שהצד השני מוכן לזה, את כנראה נוטה לחרדה. 

השאיפה התמידית היא לחיות ב"עולם בטוח" בו את יודעת שיש מישהו שקשור אלייך מספיק כדי לענות על הצרכים הרגשיים שלך, לכן את מקרבת אלייך אנשים מהר ואולי מרגישה שאת תמיד זו ש"רוצה" את הקשר יותר מהצד השני. 

2. את תמיד מרגישה שאת יותר מושקעת בקשר, יותר אוהבת, נותנת יותר, זוגיות אצלך היא בראש סדר העדיפויות תמיד. 

עם זאת, את לא יכולה להירגע בתוך הקשר שיש ותמיד בוחנת את עצמך ואת הצד השני - כמה כל אחד משקיע וכמה כל אחד עושה. 

3. את מתעסקת כל היום במה האחר מרגיש או חושב. כל סימן, מילה, הבעה, והיעדר סימן, מפורשים על ידך והם תמיד עוסקים בקשר ביניכם. 

לדוגמא, אם הוא חזר הביתה עם פרצוף כועס, את ישר תחשבי שזה קשור אלייך, ולא שהיה לו יום מעצבן בעבודה. 

4. בתקופת רווקות את מחזיקה את עצמך בעזרת פנטזיות על זוגיות "מושלמת". מגיל קטן למדת לחלום על עולם בו מחזיקים אותך באופן מלא ושלם, והחלימה על זה בבגרות עוזרת לך לברוח מהמציאות. 

גם כשאת בקשר והצרכים ההיקשרותיים שלך לא מקבלים מענה, את תחלמי על מישהו אחר שמספק לך את כל מה שאת צריכה. 

5. קשה לך להציב גבולות ולשמור עליהם כי את פוחדת שהאחר יברח. לא בהכרח יהיה לך קושי לדעת מה הגבול שלך, אבל כן יש קושי בליישם אותו במציאות, מתוך החשש שהאחר יעזוב. 

6. את מתבלבלת בין אינטימיות רגשית להתמזגות. 

אינטימיות רגשית היא היכולת לצייר גבולות ברורים בין שני אנשים, המאפשרים להם לראות את אחד את השני בצורה בריאה ומיטיבה. 

אדם שישר מחפש לצלול לעומקים עם מישהו אחר, בלי בניית ביטחון והיכרות בסיסיים, לא יוצר אינטימיות רגשית, אלא התמזגות. 

התמזגות רגשית, היא אובדן ה"עצמי" אל תוך האחר, ברצון לחלוק את חוויות החיים בצורה אינטנסיבית ולהבטיח נוכחות ומענה רגשי תמידי (מה שכמובן לא עובד לאורך זמן). 

בהיעדר גבולות ברורים בין שני אנשים, נעלמת היכולת להבין מתי אני מתחיל והאחר מסתיים, וכן לראות את האחר על מי שהוא. 

מאוד אופייני למי שדפוס ההתקשרות שלו נוטה לחרדה. 

7. את מבלה המון זמן בלחשוב על מה אחרים חושבים עלייך מאשר על מה שאת חושבת על עצמך. 

שיפור עצמי מוגדר אצלך כ"כמה אחרים מעריכים אותי" במקום "כמה אני רגועה ושלמה בקשר שלי עם עצמי". 

החדשות הטובות הן שדפוסי התקשרות ככלל, ודפוס התקשרות הנוטה לחרדה בפרט - אינם גזרת גורל.

לקריאה נוספת על טיפול זוגי

לקריאה נוספת על טיפול פרטני

ג'יין ליפשיץ,

פסיכותרפיסטית בגישות מבוססת גוף, מיינדפולנס, וקשר.